כשבליל שישי הגיעו נעמה איתן בת ה-24 וחברותיה למסיבת "נובה" סמוך לקיבוץ רעים, הן לא תיארו לעצמן את שעתיד להתרחש בעוד שעות אחדות. כשרק הכול התחיל, הן לא התרגשו מהטילים ורק החליטו ביניהן שהגיע הזמן לעזוב את המקום. הן יצאו משטח המסיבה ברכב ונקלעו לפקק גדול. פתאום הן ראו קצין בדרגת תת-אלוף עומד על הכביש וצועק לכולם לברוח ולרוץ לכיוון השני, הן הבינו שיש יריות ושהן מכוונות אל הרכבים. נעמה החלה לרוץ ולברוח עם חברותיה מבלי לדעת בדיוק לאן רגליהן ייקחו אותן, ובכל יישוב וקיבוץ שניסו להתקרב אליו כדי להתמקד נשמעו צרורות ירי והן הבינו שאסור להן להתקרב לשם. לבסוף הן הבינו שאין להן לאן לברוח ועליהן להסתתר.
בזמן שהן מסתתרות תחת עץ אורן בוואדי, הן מנהלות אינספור שיחות למשטרה ולבני המשפחה ומשתדלות לשמור על השקט. נעמה מספרת שבחלק מהזמן היא פשוט נרדמה, כנראה כסוג של מנגנון הגנה שאפשר לה להתמודד עם הפחד העצום שחשה באותם רגעי אימים. בשלב מסוים, כך הבינו בדיעבד החברות כששחזרו את האירוע, עמד מחבל בסמוך אליהן שפשוט לא הבחין בהן. אחרי קרוב לשבע שעות שהן מסתתרות, ולאחר שנמסר להן שהחילוץ בדרך אליהן, נעמה וחברותיה מתבשרות שהחילוץ לא יגיע כי המקום שהן נמצאות בו מורכב מבחינת אש. וכך, בעוד כדורים שורקים מעל ראשיהן, הן הצליחו באמצעות הרשתות החברתיות ליצור קשר עם רמי דוידיאן, אזרח שיצא לחלץ מבלים מהמסיבה על דעת עצמו. חצי שעה אחר כך הן שמעו צפירות של רכב והן זחלו לכיוונו, שם מצאו אדם בשם לאון שלקח אותן לרמי, ומשם רמי העביר אותן למקום מבטחים במושב פטיש. ברגעים שנעו בין חוסר אונים לחוסר תקווה, הנס הגדול קרה וחייהן של נעמה וחברותיה ניצלו.