ב – 7 באוקטובר צוות כיתת הכוננות התפרס על גדרות הקיבוץ בהבנה שקיים חשש לחדירות מחבלים במרחב. לאחר זמן מה, הגיח רכב ירוי שבתוכו נהג סגן אלוף פצוע בפגיעות ירי מרובות מכביש 232 מכיוון מפלסים לסעד (מכיוון מערב למזרח).
כיתת הכוננות שזיהתה את הרכב, הכניסה את הקצין בשער האחורי, שנמצא כ-200 מטרים בלבד מהשער של קיבוץ כפר עזה, והעניקה טיפול רפואי ראשוני. במקביל החלה הגעת עשרות כלי רכב מלאים במבלים ממסיבת "נובה" מכביש 232 (ממערב למזרח) מכיוון בארי לשער הראשי בסעד. גם שם צוות כיתת הכוננות שהיה פרוס העניק טיפול רפואי ראשוני והכניס את מאות הניצולים לקיבוץ.
בעקבות כך כיתת הכוננות החליטה לחסום את הגישה לכביש 232 מכיוון סעד לשדרות (ממערב למזרח) והפנתה את מאות הרכבים לכיוון נתיבות. החלטה זו מנעה בדיעבד מאות הרוגים נוספים שכן כ-200 ניצולי נובה פצועים שהו בקיבוץ באותה שבת ועוד עשרות אם לא מאות רכבים שהגיעו לצומת סעד הופנו לכיוון נתיבות.
לאורך כל השבת חברי הקיבוץ העניקו טיפולים רפואיים ראשונים לניצולי המסיבה וכיתת הכוננות הגנה בגופה מפני חדירות לקיבוץ.
במהלך השבת כאשר החלו המחבלים להתקרב לגדרות הקיבוץ מכיוון קיבוץ בארי וכפר עזה אירע "מקרה הטנק" שבמהלכו הגיח טנק בודד וחיסל עשרות מחבלים בכניסה לקיבוץ[5].
יתרה על כך, חבר כיתת הכוננות, חובש בהכשרתו, נכנס בשבת לכפר עזה והחל לתת טיפול רפואי ראשוני יחד עם צוות גולני לתושבי הקיבוץ הסמוך ושלושה אורחים ששהו במהלך השבת נלחמו בקרב הרואי גם כן בכפר עזה.
בסופו של דבר, מכיוון שכיתת הכוננות של היישוב הוקפצה והגנה על הקיבוץ, המחבלים לא הצליחו לפגוע בתושבים.[דרוש מקור] הקרב נמשך 3–4 שעות. לפי חלק מההערכות המחבלים שתקפו את סעד חוסלו כולם על ידי כיתת הכוננות. ייתכן שחלקם המשיכו ליישוב אחר.[דרוש מקור] מסמכים שנתפסו על גופות המחבלים שתקפו את קיבוץ סעד, הראו כי המחבלים תכננו לתקוף את מרכז הנוער של בני עקיבא ובית הספר ביישוב ולטבוח בילדים ובתושבי היישוב.[6]